ד"ר יאיר מורד התפתחות מערכת הראייה אצל התינוק

 אחד התהליכים החשובים ביותר העוברים על התינוק בחודשי חייו הראשונים היינו התפתחות מערכת
הראייה. 9 חדשים שוכב העובר ברחם, עיניו עצומות והוא שרוי בחשיכה מוחלטת. ופתאום, עם יציאתו
לאויר העולם, מוצפת מערכת הראייה, מן העיניים דרך עצבי הראייה ועד למוח בשלל צבעים וצורות.
אמונה רווחת היא כי הרך הנולד אינו מסוגל לראות צבעים או צורות מורכבות בשבועות הראשונים
לחייו. מחקרים אחרונים הוכיחו כי אין זו אמת. בעזרת חקר של גלי מוח גילו כי התינוק מסוגל לראות
פרטים עדינים ומורכבים כבר תיכף לאחר לידה, ותוך כחודשיים הוא מגיע לחדות ראייה של 6/6. עם
זאת, חלק גדול מכישורי הראייה שילוו את הילד במשך כל ימות חייו, עד לזיקנה, נרכשים באותם
חודשים ראשונים לחיים. מיד עם יציאתו של התינוק לאויר העולם, מתחילות העיניים להעביר מידע חזותי אל המוח. בעזרת מידע
חזותי זה מתפתחים תאי המוח ומקבלים עליהם את תפקיד פיענוח המידע הזה בכדי לקבל חדות ראייה
טובה. אם לא מגיע אל תאי המוח מידע חזותי איכותי - הם לא יתפתחו היטב. ולכן, אם העיניים אינן
מעבירות תמונה ברורה וחדה, תתכן פגיעה בראייה שאם לא תאובחן בזמן עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
אנו קוראים לנזק כזה לראייה - התפתחות "עין עצלה". עין עצלה? מה יכול לגרום להתפתחות  כל מצב בו אין ראייה חדה יכול לגרום לכך. תינוקות רבים נולדים עם צורך במשקפיים, וללא משקפיים
אין הם רואים היטב. לצופה מהצד קשה להבחין בכך כיוון שהתינוק בדרך כלל מתנהג כרגיל. רק כאשר
הוא נבדק  על ידי רופא עיניים, בעזרת טיפות עיניים מיוחדות, ניתן לאבחן צורך כזה. לעתים יש צורך
במשקפיים רק לעין אחת, והתינוק שרואה היטב בעינו השניה מתפקד היטב מבלי שנדע כי אין הוא רואה
היטב באחת מעיניו. חשוב שנדע כי אם יש צורך בכך, ניתן להתאים משקפיים לתינוק כבר בחודשי חייו
הראשונים, והוא יתרגל אליהם ללא קושי. במקרים נדירים יותר נולד התינוק עם קטרקט שהוא עכירות בעדשה הפנימית של העין. במצב כזה
לעיתים לא חודר לעין אור בכלל, ויכולה להתפתח עין עצלה במהירות רבה. זהו מצב חירום בו יש לנתח
את הילד ולתקן את הראייה מוקדם ככל האפשר. תהליך חשוב נוסף הקורה בחודשי החיים הראשונים הוא התפתחות הראייה הדו-עיינית. לכולנו שתי
עיניים, הפועלות בתאום זו עם זו. בזכות התיאום הזה יש לבני האדם, בניגוד לחיות אחרות, ראיית עומק
מדויקת. התיאום הזה בין העיניים נרכש בחודשי החיים הראשונים. עד גיל 5-4 חודשים לעיתים עדיין אין
העיניים מתואמות זו עם זו, ולעיתים כאשר עין אחת צופה קדימה, העין השנייה פונה פנימה או החוצה, או
במילים אחרות - פוזלת. 
ואולם לאחר גיל 6 חודשים, פזילות כאלה צריכות להעלם. אם הן קיימות אין זה מצב תקין ויש לפנות
לרופא באופן מיידי. גם כיום, ישנם רופאים הדוחים הורים לתינוקות מעל גיל 6 חודשים עם פזילה
בטענה כי " הילד עוד צעיר והפזילה תעבור מעצמה". חשוב שנדע כי אין זה נכון. נהפוך הוא, הפזילה
יכולה לגרום לעין עצלה וכן לפגם בהתפתחות הראייה הדו עינית. לכן חשוב לטפל בכך ללא דיחוי. מתי יש לבדוק את מערכת הראייה של התינוק? 

כבר מיד לאחר הלידה, בגיל של שבוע-שבועיים, יש לבדוק את העיניים בכדי לוודא כי אין לתינוק
קטרקט. בדיקה כזו יכול לבצע רופא עיניים או רופא ילדים מיומן.
בגיל כחצי שנה יש לבצע בדיקה נוספת הכוללת הרחבת האישונים של העיניים בעזרת טיפות. בבדיקה זו
נוודא כי אין לתינוק פזילה, כי מבנה העין הפנימי הוא תקין, וכי אין הוא זקוק למשקפיים. זוהי בדיקה
המבוצעת על ידי רופא עיניים בלבד. הצרות דרכי דמעות בילוד  אצל תינוקות רבים מופיעה הפרשה מוגלתית ודמעת בשבועות הראשונים לאחר לידה. תופעה זו נגרמת
עקב הצרות דרכי הדמעות, שהיא תופעה שכיחה ביותר אצל תינוקות. בשורות הבאות ננסה להסביר את
מהות הבעיה וכן את דרכי הטיפול בה. איך מתנקזות הדמעות באופן נורמלי מן העין? הדמעות שנוצרות בבלוטת הדמעות הנמצאת מתחת לעפעף העליון, זורמות על גבי העין ומתנקזות לתוך
נקבים זעירים הנמצאים בקצה העפעף התחתון, קרוב לאף. מן הנקבים האלה ממשיכות הדמעות להתנקז
בצינורות עדינים ונשפכות לתוך שקיק קטן הנמצא קרוב לאף - שק הדמעות. משם יוצא צינור נוסף
המנקז את הדמעות אל האף. מה קורה אצל התינוקות הסובלים מדמעת? בלידה, אצל אחד מכל 51 תינוקות, ישנה הצרות או חסימה מלאה של אחד מצינורות הניקוז שתיארנו
קודם. בדרך כלל הצינור החסום הינו הצינור המחבר את שק הדמעות עם האף. עקב החסימה, מתמלא שק
הדמעות  בנוזל שאינו יכול להתנקז. חיידקים מוצאים בנוזל הזה קרקע מזון פוריה, מתרבים, וגורמים
לדלקת ולהפרשה מוגלתית. מה הסימנים לחסימת דרכי דמעות? אצל התינוק נראה הפרשת דמעות מוגברת, והעיניים יהיו רטובות כל הזמן. לעיתים קרובות נראה גם
הפרשה מוגלתית ואף דלקת עיניים המתבטאת באודם וגירוי. מה הטיפול בחסימת דרכי דמעות? למרבה המזל, אצל רוב הילדים "אמא טבע" אחראית לריפוי אצל 90% אחוז מהילדים החסימה נפתחת
מעצמה באופן טבעי במהלך הגדילה. לכן, בשלבים הראשונים, יש להתאזר בעיקר בסבלנות. יש לנקות
את העפעפיים עם צמר גפן טבול במים פושרים, ולתת טיפות עיניים אנטיביוטיות כאשר ישנה הפרשה
מוגלתית קשה. ביצוע מסז' על גבי שק הדמעות בזמן ההחתלה עוזר לעיתים לפתיחת החסימה, מנקז
החוצה את החיידקים, ועוזר במניעת דלקת. אם החסימה מסרבת להשתחרר עד גיל מספר חודשים, ניתן לנסות טיפול על ידי לחיצה באזור שק
הדמעות. לחיצה וסחיטה מיוחדת זו, המבוצעת על ידי רופא, פותחת לעיתים את החסימה ופותרת את
הבעיה. ואולם עם החסימה לא נפתחה עד גיל 12-10 חודש, הסיכוי שתיפתח לבד קטן מאוד. במקרים אלה יש
צורך לבצע פתיחה של דרכי הדמעות. איך מתבצעת פתיחת דרכי דמעות?

פתיחת דרכי דמעות מתבצעת בחדר ניתוח. התינוק מורדם (בדר"כ בהרדמה קלה, עם מסיכה בלבד).
הרופא מחדיר צינורית מתכת זעירה דרך צינור הדמעות ופותח בעזרתו את דרכי הדמעות עד לאף. לאחר
מכן, מוזרק נוזל לצינור הדמעות והרופא מוודא כי הוא זורם בחופשיות עד לאף. בדרך כלל, פותר טיפול
אחד את הבעיה ב- 90% מהמקרים. כיוון שאין מדובר בניתוח ממש, אין בטיפול הזה סיכונים רבים. מה קורה כאשר הטיפול נכשל? כאשר הטיפול נכשל, והדמעת חוזרת, אנו מנסים טיפול אחר, הכולל הרחבה של דרכי הדמעות בעזרת
צינורית סיליקון קבועה או באמצעות בלון. דר' יאיר מורד בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, חיפה. השתלם ברפואת עיניים לילדים ופזילה
בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה. מנהל את מרפאת העיניים לילדים
בבי"ח אסף הרופא. מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.