
המערכת הראייתית מתחילה להתפתח מיד עם הלידה, והשנים הראשונות לחייו של הילד הן הקריטיות ביותר לעיצובה. כבר בחודשים הראשונים נקבע האם הראייה תתפתח בצורה מיטבית. התפתחות תקינה מותנית במבנה אנטומי תקין של כל עין בנפרד, ושל מערכת העצבים המקשרת בין העין למוח.
על פי הנחיות משרד הבריאות, כל ילוד בישראל חייב לעבור בדיקת רפלקס אדום לפני השחרור ממחלקת הילודים. הבדיקה מתבצעת על ידי רופא הילדים בתינוקייה או בפגייה, בעזרת פנס מיוחד המופנה לעבר האישונים ומאפשר לראות את החזר האור המגיע מהרשתית.
הבדיקה, על אף היותה מהירה ופשוטה, מספקת מידע חשוב: שקיפות מדורי העין (קרנית, עדשה, זגוגית), מבנה ותפקוד הרשתית, וכן חשד אפשרי להפרעות אופטיות (רוחק/קוצר ראייה משמעותיים, הבדלים בין העיניים) או לפזילה.
לפי הנחיות האגודה האמריקאית לרפואת עיניים ילדים, כל תינוק צריך לעבור בדיקת עיניים שגרתית בגיל זה — במיוחד כאשר קיימת:
הבדיקה כוללת בדיקת מעקב, בדיקת פזילה, הערכת מבנה העין (מקטע קדמי ואחורי) ובדיקת האופטיקה, לרוב תוך שימוש בטיפות המרחיבות את האישונים ומאפשרות בדיקה מדויקת של הרשתית, עצב הראייה והרפרקציה. במקרים מסוימים כבר בשלב זה מותאמים משקפיים, מתוקנת פזילה, או מומלץ טיפול בעין עצלה באמצעות סגירות (טיפול "פאץ'").
אם הבדיקה בגיל שנה תקינה, מומלץ להמשיך ולבדוק בגילאי שלוש וחמש. בגילאים אלו ניתן כבר, ברוב המקרים, לכמת את חדות הראייה באמצעות צורות, מספרים או אותיות, בהתאמה ליכולת הילד.
איתור מוקדם הוא המפתח. ככל שמזהים בעיה מוקדם יותר, כך קל יותר לטפל בה וכך גדל הסיכוי להחזרת מצב הראייה לתקין. בעיות רבות, ובראשן עין עצלה, אינן ניתנות לאבחון ללא בדיקה יזומה של רופא עיניים ילדים — הילד עצמו לרוב לא ידע ולא יתלונן.לסיכום: מומלץ לבצע בדיקות עיניים שגרתיות, כולל הרחבת אישונים, בגיל שנה, שלוש שנים וחמש שנים.